עו״ד ליאור שבי

תביעות דיבה הן נושא מורכב ומרתק, הן בעיני הציבור הרחב והן בעיני אנשי מקצוע. עם זאת, לא מעט מיתוסים שגויים נשמעים סביב תחום זה, מה שעלול להוביל אנשים לקבל החלטות פזיזות או שגויות. בתור עורך דין תביעת דיבה ולשון הרע אני ער ללא מעט אגדות בנושא. לפניכם מספר מיתוסים שכדאי לנפץ. מיתוס 1: כל אמירה

בתור משרד שמתמחה בין היתר בדיני לשון הרע ובתביעות דיבה, אנו עדים על בסיס כמעט יומיומי למקרי לשון הרע באינטרנט, זאת בשל פריחת הרשתות החברתיות. בעידן הדיגיטלי של היום קל יותר מתמיד לאנשים להפוך ל"גיבורי מקלדת" – אנשים שמתחבאים מאחורי מסכים כדי להפיץ מידע שקרי או להשמיץ אחרים. עם זאת, מה שרבים לא מבינים הוא

לא מופרך לומר שנכתבו עליכם דברים לא נכונים ברשתות חברתיות או באמצעי תקשורת אחרים בשנים האחרונות (ואם לא, אנחנו שמחים בשבילכם). אנשים רבים נתקלים בשרבוב שמם במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון – ועל-כן למי שכותב או מעלה סרטון של הפרסום (אפילו בטיקטוק, לדוגמה) ואף מדבר נגדכם בפומבי, יש אחריות מבחינת החוק, ולכן המסגרת המשפטית

בשנה האחרונה אנו עדים לעלייה מדאיגה בפעילויות הונאות דיגיטליות בתחום הקריפטו. כמשרד עורכי דין המתמחה בהונאות מסחר דיגיטליות, אנו רוצים להזהיר אתכם ולשתף במקרים רבים שהגיעו למשרדנו, בהם אנשים רבים נפלו קורבן לעוקץ קריפטו חדש. עוקץ זה מתחיל בהתכתבות רנדומלית בלתי מזיקה לכאורה בפלטפורמות כמו ווטסאפ, אינסטגרם, טלגרם או פייסבוק, בין שני אנשים, שבמסגרתה אדם

בחודש שעבר פורסם במספר כלי תקשורת כי חברת אלוניאל, הזכיינית של מקדונלד'ס ישראל, הגישה תביעת לשון הרע בסך 2.5 מיליון שקל נגד שלושה אנשים שלכאורה הפיצו מידע כוזב ("פייק ניוז") על החברה דרך הרשתות החברתיות ובווטסאפ. במספר פוסטים והודעות נכתב כי מקדונלד'ס ישראל מסרבת להכיר בריבונותה של מדינת ישראל בירושלים ולכאורה תרמה דולר מכל עסקת