תביעות השתקה

תביעת לשון הרע או תביעת השתקה? קראו מה קובע הדין בישראל

כיום המונח "תביעת השתקה" מוכר לרוב הציבור והכוונה של תביעת ההשתקה ברורה גם היא. התובע, לרבות חברה גדולה, מנסה "להשתיק" את הנתבע, לרבות פעילים חברתיים, עיתונאים וכד', מלהפיץ עליו אמירות ופרסומים (אשר יתכן והם נכונים לגמרי) בטענה ללשון הרע. לנתבע אין את היכולת להתגונן ולכן הוא בוחר "לשתוק".

עם זאת, מדובר במונח חדש יחסית, שמקורו למעשה מגיע ממערכת המשפט האמריקאית, כאשר חברות ענק תבעו פעילי איכות סביבה על מנת למנוע ביקורת על פעולות שביצעו אותן חברות. בארה"ב דוקטרינת תביעות ההשתקה נקראת S.L.A.P.P – ראשי תיבות ל- Strategic Lawsuits Against Public Participation. דוקטרינת תביעות ההשתקה מדברת על תביעות לשון הרע, חסרות יסוד, שקיימות בהן פער כוחות משמעותי מאוד בין התובע (שהוא הצד החזק) לנתבע (הצד החלש).

במקרים רבים סכום התביעה יהיה סכום גדול מאוד ואף מופרך, מה שיגרום לאדם מן השורה לחשוש ובדרך כלל לחדול מלפרסם ביקורת על התובע – שזוהי למעשה מטרתו של הצד התובע בתביעת ההשתקה, הפסקת ביקורת שלילית כלפיו. זאת למרות שלעתים קיים אינטרס ציבורי מובהק בביקורת זו ובהבאת הביקורת לחשיפה ציבורית רחבה.

בעקבות המספר הגדול של תביעות השתקה בארה"ב, מדינות (States) רבות בחרו לאמץ חוקי Anti-SLAPP. בין המדינות שחוקקו חוקים נגד תביעות השתקה ניתן למנות את: אריזונה, ארקנסו, קליפורניה, קולורדו (באמצעות חקיקה שיפוטית), דלוור, מחוז קולומביה, פלורידה, ג'ורג'יה, הוואי, אילנוי, אינדיאנה, לואיזיאנה, מרילנד, מסצ'וסטס, מינסוטה, מיזורי, נברסקה, נבדה, ניו מקסיקו, ניו יורק, אוקלהומה, אורגון, פנסילווניה, רוד איילנד, טנסי, טקסס, יוטה, ורמונט וושינגטון.

מה אומר המשפט הישראלי על תביעות ההשתקה?

במשפט הישראלי, בעיקר בשנים האחרונות, אנו רואים עלייה במודעות של בתי המשפט בנוגע לתביעות ההשתקה, ובנטייה שלהם לדחות תביעות לשון הרע מסוג זה. ב- 2010 אף הוגשה הצעת חוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי. עם זאת, הדעות המשפטיות חלוקות בנוגע לאימוץ דוקטרינת ה-Anti-SLAPP הקיימת במערכת החוק האמריקאית.

בפסק דין מפורסם בנוגע לסכסוך של ראש הממשלה בנימין נתניהו והעיתונאי יגאל סרנה, שופט בית המשפט העליון עמית בדונו אמר: "טרם התפתחה במשפט הישראלי דוקטרינת דחיית תביעות ההשתקה", כלומר כבוד השופט הבהיר כי בישראל אין חוקי Anti-SLAPP ברורים. בנוסף, בפסק דין מוקדם יותר, פלונית נגד עו"ד אורי דניאל, בית המשפט העליון התייחס לסוגיית תביעות ההשתקה: "חשוב שבית המשפט ייתן את דעתו, בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, לשאלה האם תביעת לשון הרע שבפניו היא תביעה שמטרתה היא אך הגנה על השם הטוב או גם אמצעי להרתעה ולהפחדה מצדו של מי שיש לו נגישות עדיפה למשאבי משפט".

קיימים פסקי דין נוספים בנושא תביעות ההשתקה, וקיימות מספר דעות מנוגדות בפסיקה הישראלית. בחודש יוני 2020, קבעה השופטת בבית משפט השלום ת"א, רחל ערקובי, כי: "בהינתן החקיקה הקיימת העומדת לפני לעניין לשון הרע והיעדרה של חקיקה רלוונטית לעניין תביעות השתקה והתגוננות מפניהן, הרי שבהתאם לדין הקיים שנקבע על ידי המחוקק ואשר אינו מאפשר סילוק התביעה על הסף, הרי התביעה צריכה בירור לגופה", בפסק הדין אורבן נדל"ן בע"מ נ' שפורר. מאוחר יותר באותו החודש ובאותו בית משפט, קבע השופט רונן אילן כי קיימות תביעות לשון הרע שניתן לסווגן כתביעת השתקה ולדחות אותן על הסף, בפסק הדין מכלוף נ' בן שושן.

היות והדין בנושא תביעות ההשתקה עדיין לא ברור לגמרי, נותר לראות כיצד תתגבש הפסיקה עם השנים, כאשר יותר ויותר מקרים של תביעות לשון הרע שנועדו להרתיע ולמנוע ביקורת ציבורית יגיעו לפתחם של בתי המשפט.

מקלדת

הפכתם ל"גיבורי מקלדת" והתחרטתם? עורך דין דיבה מסביר מה לעשות

בתור משרד שמתמחה בין היתר בדיני לשון הרע ובתביעות דיבה, אנו עדים על בסיס כמעט יומיומי למקרי לשון הרע באינטרנט, זאת בשל פריחת הרשתות החברתיות. בעידן הדיגיטלי של היום קל יותר מתמיד לאנשים להפוך ל"גיבורי

להמשך קריאה
נגישות

להרשמה לניוזלטר החודשי שלנו:​

Call Now Buttonחייגו | Call