תביעת השתקה

תביעת השתקה

מי שעוקב אחר חדשות ופוליטיקה באדיקות, יתכן והבחין במתיחות מסוימת בין חבר הכנסת יאיר גולן והעיתונאי המצליח עמית סגל. השניים ״התקוטטו״ ביניהם ברשתות החברתיות ובאולפני טלוויזיה, כאשר סגל מטיח בגולן שהיה תובע אותו אם היה לו את האומץ להסיר את חסינותו. אכן, יאיר גולן מוגן מפני תביעות מתוקף חסינותו הפרלמנטרית, אולם לא העוזר הפרלמנטרי שלו: לאחרונה הגיש עמית סגל תביעה בסכום של ארבע מאות אלף שקלים כנגד העוזר הפרלמנטרי של גולן, עומר נחמני, שכתב ברשתות החברתיות ״עמית סגל הוא גזען שבטעות נתפס כעיתונאי רציני… מעכשיו סגל הוא כבר לא ריקלין בתחפושת אלא השתדרג לצל בתחפושת״. כנגד סגל התעוררה ביקורת על עצם הגשת התביעה, בטענה כי מדובר בתביעת השתקה.

מהי בכלל תביעת השתקה? המונח הוא כמובן אינו מונח משפטי פורמלי, אלא כינוי או תיאור לפרקטיקה מסוימת של תביעות דיבה (תביעות לשון הרע). התיאור הוא למעשה ביקורת על תביעות דיבה, המוגשות מצידו של גוף חזק לרוב כנגד נתבע חלש יותר, שהתבטא בביקורתיות כנגד הגוף החזק. הטענה היא שכל מטרת התביעה היא להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי, על ידי איום בחיוב כספי רציני לתובע. 

עשו עלייה

בשנים האחרונות, נראה שתביעות השתקה התרבו במשפט הישראלי, אחרי שהיו נפוצות יותר במדינות הנכר (באנגלית אלו מכונות SLAPP, ראשי תיבות של “Strategic Lawsuit Against Public Participation”). בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מצאה כי קיימת עליה בהגשת תביעות השתקה בישראל, כאשר מנגד אין מנגנון משפטי יעיל להתמודדות עם התופעה.

יגאל סרנה
יגאל סרנה. צילום: Dolly hase

בפסק הדין רע”א 1688/18 סרנה נ’ נתניהו, שעניינו תביעה שהגיש ראש הממשלה נתניהו נגד עיתונאי ידיעות אחרונות דאז יגאל סרנה, בגין פוסט סרנה שפרסם בעניינו של נתניהו בפייסבוק, ציין השופט עמית מהעליון: ״טרם התפתחה במשפט הישראלי דוקטרינת דחיית תביעות השתקה״. עם זאת, החלה תנועה מסוימת לפיתוח דוקטרינה שכזאת: פסק דין ת”א 12217-12-16 בוגבו ישראל בע”מ נ’ שמס, עסק בחברת בוגבו המייבאת מוצרים לתינוקות, לרבות מנשאים לתינוקות. הנתבעת באותו מקרה פתחה קבוצת פייסבוק בנושא מוצרי תינוקות, ובה נתנה ייעוץ הקורא שלא להשתמש במנשאים קשיחים, שהוא הסוג אותו משווקת בוגבו. חברת בוגבו שלחה מכתב התראה לפני תביעה בסכום של מיליון ושמונה מאות אלף שקלים, והגישה תביעה על סכום של ״רק״ שלוש מאות אלף שקלים. בפסק הדין, ציין בית המשפט כי תביעה זו עונה על כל הפרמטרים לתביעת השתקה: 

״תביעת השתקה היא תביעה המנוגדת לאינטרס הציבורי שבשמירה על שיח חופשי, ביקורתי ופתוח בספירה הציבורית בכלל, וברשתות החברתיות בפרט, אודות מוצרים ושירותים המוצעים לציבור. תביעה כזו מהווה גם ניצול לרעה של בתי המשפט… כל הפרמטרים לעניין פערי הכוחות בין הצדדים, הגשת תביעה על סכום נטול אחיזה במציאות המשפטית, היעדר בסיס משפטי ועובדתי סבירה, ומגמה ברורה להשתיק הבעת דעה ביקורתית- קיימים כאן באופן מובהק״.

תביעות השתקה בישראל הן תחום יחסית חדש. הצעת חוק שהוגשה בשנה שעברה על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג עשויה לשנות את המצב כיום, ולאפשר דחייה של תביעות כאלו על הסף. מכל מקום, ועד שתתקבל חקיקה בנושא, אם בכלל, הדוקטרינה מתפתחת בבתי המשפט בשנים האחרונות, ומתהווה לנגד עינינו. 

Call Now Buttonחייגו | Call
נגישות

להרשמה לניוזלטר החודשי שלנו:​