עו"ד ליאור שבי - לשון הרע

פרשת NSO והמשטרה: מהן ההגנות של כלי תקשורת בתביעת לשון הרע?

פרשת NSO והמשטרה לא יורדת מהכותרות בתקופה האחרונה. על פי חשיפת "כלכליסט", משטרת ישראל השתמשה ברוגלות של חברת NSO, ביניהן רוגלת פגסוס, על מנת לבצע מעקב אחר אזרחים. על פי התחקיר, צווי האזנת סתר שניתנו אינם כוללים שימוש ברוגלות פולשניות של NSO.

ב"גלובס" פורסם כי חברת NSO מאיימת להגיש תביעת לשון הרע נגד "כלכליסט" בעקבות תחקיר אחר, בו נטען כי NSO מציעה למשתמשים לשמור תיעוד של הדבקת מכשירים על ידי פגסוס – או להעלימו. נראה כי לא מדובר בסוף פסוק בעימות בין החברה לבין כלי התקשורת וייתכן אף כי תוגש תביעת לשון הרע בנושא התחקיר על משטרת ישראל.

הפרשה משפיעה באופן ישיר גם על משפטו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. צוות התביעה בפרקליטות טוען כי אין סיבה נראית לעין לדחות את המשכו של המשפט כיוון שלא נפל פגם מהותי בגביית עדות מעד המדינה שלמה פילבר.

ההשפעה של ועדת הבדיקה

למרות שהאיום בתביעת לשון נוגע לתחקיר משני ולא לתחקיר המרכזי הנוגע למשטרת ישראל, סביר להניח כי ממצאי ועדת הבדיקה בראשותה של סגנית פרקליט המדינה, עמית מררי, ישפיעו על ההחלטה אם להגיש את התביעה או שלא להגישה. מהמסקנות שפורסמו בתקשורת עולה כי לא נמצאו חריגות בעבודת המשטרה ואגף חקירות ומודיעין במקרים שבהם נעשה שימוש בתוכנת פגסוס או בתוכנות דומות.

אפשרויות ההגנה של כלכליסט

כפי שצוין גם במאמרים קודמים, החוק מאפשר לתבוע בעבור כל פרסום לשון הרע כ-70 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק וכ-140 אלף ש"ח אם מוכיחים כי הפרסום נעשה בזדון. ב"כלכליסט" כתבו כי "המחויבות לחסיון מקורות מגבילה את צעדינו", כלומר בעיתון מבהירים כי לא יוכלו לחשוף כיצד השיגו את המידע כאשר יתבקשו להציג הגנת תום לב.

בעיתון, אולי כדי להקדים תרופה למכה, ציינו כי "חקירה יסודית ומעמיקה, הן של ההיבטים הטכנולוגיים והן של האנשים שהפעילו את הרוגלות, שתעניק לפי הצורך חיסיון וחסינות למקורות ונחקרים, תביא לגילוי האמת".

ההתייחסות בחוק לפרסום בכלי תקשורת

בסעיף 17 של חוק איסור לשון הרע (שלילת הגנת תום לב) נכתב כי "פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת לא תעמוד הגנת תום לב לעורכו, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי תקשורת אם הנפגע, או אחד הנפגעים, דרש ממנו לפרסם תיקון או הכחשה מצד הנפגע ולא פרסם את התיקון או ההכחשה בכותרת מתאימה במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבה פורסמה אותה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה; ובלבד שהדרישה הייתה חתומה בידי הנפגע, שהתיקון או ההכחשה לא היה בהם משום לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר, וארכם לא חרג מתחום הסביר בנסיבות".

עוד נכתב כי "היה הפרסום בעיתון המופיע בתדירות פחותה מאחת לשבוע, יפורסמו התיקון או ההכחשה, לפי דרישת הנפגע, גם בעיתון יומי". כלומר אם ב"כלכליסט" יחליטו לפרסם תיקון או הכחשה, הצעד יוכל לעזור להם להתגונן מפני אפשרות של תביעה עתידית.

הפרשה עדיין רחוקה מסיום ויהיה מעניין לעקוב אחרי ההשלכות שלה בנושאים משפטיים, תקשורתיים ואחרים. כמו במקרי עבר (שיכון עובדים נ' עיתון הארץ ואחרים), גם פרשה זו מצטרפת לשורה ארוכה של מקרים בהם קיימת בפני מושא הפרסום אפשרות להגיש תביעת לשון הרע. גם במקרה הזה, אם אכן תוגש תביעה, בית המשפט יצטרך להכריע בין זכות הציבור לדעת לבין פגיעה בשמה של החברה.

מקלדת

הפכתם ל"גיבורי מקלדת" והתחרטתם? עורך דין דיבה מסביר מה לעשות

בתור משרד שמתמחה בין היתר בדיני לשון הרע ובתביעות דיבה, אנו עדים על בסיס כמעט יומיומי למקרי לשון הרע באינטרנט, זאת בשל פריחת הרשתות החברתיות. בעידן הדיגיטלי של היום קל יותר מתמיד לאנשים להפוך ל"גיבורי

להמשך קריאה
נגישות

להרשמה לניוזלטר החודשי שלנו:​

Call Now Buttonחייגו | Call