מצג שווא - עו"ד ליאור שבי

מצג שווא למשקיעים: כיצד ניתן להימנע מליפול קורבן לתרמית?

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של מצגי שווא למשקיעים, במגוון רחב של תחומים, במהלכם מתבצעת הצגה לא מדויקת של המציאות ולעתים מומצאת לגמרי, וזאת על מנת להונות את המשקיעים מכספם. מצגי השווא הופכים להיות צרה של ממש – בעיקר שככל שחולף הזמן ושיטות ההונאה משתכללות ומבוצעות לעתים גם על ידי אנשי עסקים מוכרים ובעלי שם, או מקודמות על ידי סלבריטאים בהם הציבור נותן אמון, מה שמקשה עוד יותר על זיהויו של מצג השווא.

לאחרונה עלה לכותרות הנושא בפרשת משה חוגג, אשר בין היתר, חשוד לכאורה בביצוע של מצג שווא למשקיעים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים, יחד עם נאשמים נוספים. מצגי שווא יכולים כמובן להתבצע בתחומים רבים נוספים, כמו למשל השקעה בחברת סטארט-אפ, פרויקטים של נדל"ן להשקעה, רכישת מניות, אופציות בינאריות ועוד. לכן חשוב מאוד לבדוק טוב את הגורם אשר מציג בפניכם את הנתונים, את האינטרסים שלו, את העבר שלו (באמצעות האינטרנט והתייעצות עם מומחים) לפני שבוחרים להשקיע עם אותו גורם – גם אם המצג משכנע מאוד.

סוגים של מצגי שווא

מצג שווא מכוון (עוולת התרמית) – כלומר מצג שווא אשר נעשה בכוונה. הכוונה במקרה זה היא מה שקובעת את סוג התביעה. מדובר במצג שווא שבמהלכו המציג מודע לאי הנכונות של הדברים או כל הפחות "עוצם עין". על מנת לזכות בסעד של עוולת תרמית – חייבים להוכיח כי הייתה כוונה להונות את המשקיעים כאשר בוצע המצג. עוולה זו מעוגנת בסעיף 56 לפקודת הנזיקין:
"תרמית היא הֶצֵגה כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות-ראש, כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק-ממון."


מצג שווא רשלני (עוולת רשלנות) – לפי חוק קיימת החובה על הצדדים בעת משא ומתן או מצג, לא למסור מידע רשלני אשר עלול לגרום נזק לצד האחר. בעבירה זו, אין דרישה להוכחת הכוונה. עוולה זו מעוגנת בסעיף 36 לחוק הנזיקין:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."

ההבדל המרכזי בין עוולת הרשלנות לבין עוולת התרמית

חשוב מאוד לדעת, כי עוולת התרמית מאפשרת רק סעד בגין "נזק ממון", כלומר הפסד של הוצאות וכסף שניתן לאמוד ולהציג הוכחות בנוגע לפגיעה הכספית. במקרה של עוולת רשלנות ניתן לתבוע פיצוי בגין כל סוג של נזיקין כגון: פגיעה בשם הטוב, אובדן של זמן, עוגמת נפש וכן הלאה.

לסיכום

לאחרונה, ניתן לראות יותר ויותר מקרים של מצגי שווא משכוללים, שבהסתמך עליהם, כספי המשקיעים לצערם יורדים לטמיון, תוך שמצגי השווא מוגשים בצורה משכנעת מאוד באמצעות אתרי אינטרנט מושקעים, פרסום אגרסיבי, סלבס שמפרסמים את המוצר וכו'. לכן, טיפ קטן למשקיעים שמתבססים על מצג כלשהו והוא – בדיקה יסודית ומעמיקה של המצג עד לכדי ירידה לפרטים הקטנים ביותר, תוך שניתן להיעזר באנשי מקצוע מתאימים שיבחנו את ההשקעה שלכם, בשביל לצמצם סיכונים עתידיים כמה שניתן.

אם נפלתם קורבן להונאה של מצג שווא בעניין מסחרי כלשהו לרבות מסחר בפורקס, אופציות בינאריות או ברכישת/מסחר במטבעות קריפטו ועוד, משרדנו בעל התמחות ייחודית בהשבת הכספים לידי הנפגעים השונים ומייצג בהצלחה לקוחות ישראלים ולקוחות ברחבי העולם. להשארת פרטים ויצירת קשר לחצו כאן.

מקלדת

הפכתם ל"גיבורי מקלדת" והתחרטתם? עורך דין דיבה מסביר מה לעשות

בתור משרד שמתמחה בין היתר בדיני לשון הרע ובתביעות דיבה, אנו עדים על בסיס כמעט יומיומי למקרי לשון הרע באינטרנט, זאת בשל פריחת הרשתות החברתיות. בעידן הדיגיטלי של היום קל יותר מתמיד לאנשים להפוך ל"גיבורי

להמשך קריאה
נגישות

להרשמה לניוזלטר החודשי שלנו:​

Call Now Buttonחייגו | Call