עו"ד ליאור שבי - חוקי או לא חוקי

מסחר בקריפטו: חוקי או לא חוקי?

מטבעות קריפטו חוללו מהפכה בעולם הפיננסי ומציעים אפשרויות רווח קלות לכאורה. תחום זה הביא לאינספור אתגרים משפטיים ורגולטוריים ולכן עולה על בסיס יומיומי השאלה – האם מסחר בקריפטו הוא חוקי או לא חוקי?

הוויכוח על החוקיות של מטבעות דיגיטליים ממשיך להיות נושא חם. ממשלות ברחבי העולם מזהירות כל העת מהונאות מסחר דיגיטליות ומנסות להסדיר את הטכנולוגיה. המעמד המשפטי של מטבעות קריפטוגרפיים משתנה מאוד; מדינות מסוימות אימצו מטבעות קריפטוגרפיים כאמצעי תשלום והשקעה לגיטימיים, בעוד שאחרות הטילו איסורים רבים.

ומה המצב בישראל? בנובמבר 2021 נכנס לתוקף צו של משרד המשפטים, שניסה להסדיר את תחום הקריפטו בארץ. במסגרת הצו נקבע כי תתבצע הענקת רשיונות לחברות המספקות שירותי קריפטו, יבוצע תיעוד ושמירה של מידע על כל פעולה, יוטלו מגבלות על העברת מטבעות דיגיטליים לחו"ל בסכום של יותר מ-3,000 ש"ח ויבוצע דיווח יזום לרשויות על פעילויות חריגות. למרות פעולות אלו, תחום הקריפטו בישראל נותר אפור למדי ופרוץ לניסיונות הונאה.

ממשלת ישראל, באמצעות רשות שוק ההון, סיווגה מטבעות אלו כנכסים פיננסיים, מה שמחייב אותם במס רווחי הון. אכיפת התקנות הללו מציבה אתגרים משמעותיים לכל הצדדים. האופי האנונימי של מטבעות קריפטוגרפיים רבים מוסיף רובד נוסף של מורכבות, שכן מעקב אחר עסקאות הופך למשימה קשה מאוד עבור מי שנפל קורבן להונאה ועבור יחידת הסייבר של המשטרה.

קשיים רגולטוריים והחשדנות של הבנקים

קיימת חובת דיווח על כל עסקה ולכן לבנקים יש תפקיד מכריע בנושא. יש בנקים שהמדיניות שלהם זהירה יותר ובמקרים רבים מסרבים לספק שירותים לעסקים הקשורים לקריפטו בשל סיכונים ואי ודאות. בנקים אחרים אימצו גישה פתוחה יותר ואף מקיימים שיתופי פעולה עם בורסות של מטבעות דיגיטליים. בין אם הבנקים חשדנים יותר או פחות, לכולם יש חששות לגבי הלבנת הון, הונאה ומניפולציה בשוק הקריפטו, מה שמוסיף לסבך הרגולציה.

לסיכום, ניתן לומר כי בישראל מטבעות קריפטוגרפיים אינם בלתי חוקיים כשלעצמם. עם זאת, קיים תחום אפור רגולטורי שגורם לגורמים הרלוונטיים לבחון את ההשלכות של הטכנולוגיה כשהם נעים בין סקרנות זהירה לקידום החדשנות בארץ.

נגישות

להרשמה לניוזלטר החודשי שלנו:​

Call Now Buttonחייגו | Call