טוקבק לשון הרע

האם טוקבק יכול להוות לשון הרע?

האינטרנט מאפשר לאנשים מרחוק לתקשר האחד עם השני במהירות, אך הוא לפעמים יכול להרחיק אותנו מן האנושיות שלנו. אחד מן החסרונות של השימוש באינטרנט, הוא שהמרחק הפיזי בין אנשים גורם לחלקנו להתנהג להתבטא בצורה בוטה יותר מזו שהיינו מעיזים, לו האדם שהוא מושא ההתבטאות היה נמצא פיזית מולנו. פלטפורמה ידועה לשמצה במיוחד היא האפשרות להשארת תגובות בסוף מאמרים, מה שמכונה גם טוקבקים. הטוקבקים זכו למוניטין מפוקפק יחסית, הודות לעובדה שלעתים אנשים מתחבאים מאחורי האנונימיות שהמערכת מאפשרת על מנת לפרסם דברי בלע, קללות, השמצות וכדומה.

למען הסר ספק, כל פרסום של ביטוי ברשת האינטרנט יכול להוות לשון הרע, לרבות טוקבק. עם זאת, כאשר בוחנים את ההתבטאות, אין דינו של מאמר מערכת כטוקבק: בית המשפט בודק מהו הרושם שנוצר אצל הקורא הסביר ביחס לאמיתות הנאמר בו. כאשר מדובר בטוקבק, תהיה נטייה כלשהי לראות בהתבטאות יותר כהבעת דעה מאשר הניסיון לקבוע עובדה. הכללים ופרשנותם לגבי מהי התבטאות המהווה דעה, ומה שואף לתאר את המציאות הינם סובייקטיביים מאוד.

רק השבוע למשל, פרסמה מלצרית ממסעדת פו סושי בסנאפצ'אט האישי שלה תמונה של סועדים במסעדה שצילמה תוך כדי עבודתה, ומתחתיה הכיתוב, הבעייתי משהו, "שלשול נעים לכם מתוקים". אף על פי שהפרסום נעשה בקבוצה סגורה ובה עובדי המסעדה בלבד, ואף על פי שאפשר לפחות לדון בטענתה, לפיה לא התכוונה לתאר מצב עובדתי, בית המשפט פסק לחובתה תשלום פיצויים למסעדה על סך 30,000 ש"ח היות והזכות לחופש הביטוי "אינה כוללת את הזכות להפיץ דברי בלע בלתי מבוססים".

הבעיה: חשיפת פרטי הגולש

הבעיות בהגשת תביעה כנגד טוקבק, לרוב נוגעות לגבי זהותו של המעוול. זה לא שלא הוגשו תביעות נגד טוקבקיסטים אנונימיים בישראל, אולם הדבר נעשה במשורה, וזאת לאור היעדר מנגנון משפטי שמאפשר את חשיפת פרטי הגולשים המעוולים. 

כאשר אדם משאיר טוקבק אנונימי, הוא עדיין מותיר טביעות אצבע דיגיטליות, כמו למשל כתובת ה-IP ממנה פרסם את הטוקבק. מי שמחזיק ב-IP של המעוול, יכול להגיע למעוול עצמו על ידי ספקית האינטרנט שלו וכדומה. עם זאת, בהלכת רע”א 4447/07 רמי מור נ’ ברק אי .טי.סי אמר בית המשפט כי אמנם תיאורטית בית המשפט ניתן לחייב את ספקיות האינטרנט למסור פרטים של גולשים, אולם יש לעשות זאת במקרים חמורים במיוחד, וכאשר מדובר בעבירה פלילית. כאשר החשד הוא ביצוע עוולה אזרחית, מוטב להימנע מכפייה של מסירת פרטי הגולשים, עד אשר המחוקק יקבע הסדר אחר בעניין. פסק הדין ניתן לפני יותר מעשר שנים, נכון לעכשיו, המחוקק לא קבע הסדר אחר. 

נגישות

להרשמה לניוזלטר החודשי שלנו:​

Call Now Buttonחייגו | Call