עורך דין המתמחה בלשון הרע: על מקרה פרץ ומיכאלי

האם הסרטון של מרב מיכאלי נגד עמיר פרץ מהווה לשון הרע?

לאחרונה עלתה סוגיה מעניינת הקשורה לתחום דיני לשון הרע, במסגרת סערה שהתרחשה סביב מפלגת העבודה. לאחר בחירתה של יושבת הראש החדשה, מרב מיכאלי, במפלגה נערכו פריימריז לקראת הבחירות לכנסת ה-24. בדף הפייסבוק של מיכאלי, הועלה סרטון שמיועד לדרבן את המתפקדים והמתפקדות לצאת ולהצביע.

"אלפי חברות וחברי מפלגת העבודה פשוט נגרעו מספר הבוחרים … לא נתנו להם להצביע. זה אחרי ש(עמיר) פרץ נלחם בפריימריז האלה וניסה למנוע אותם בכל מחיר … הוא מנסה למנוע מכן ומכם ללכת להצביע. אל תתנו לו. אל תתנו לו לקחת לנו את הבית … אל תתנו להם לקחת לנו את המפלגה. אל תתנו להם לעשות את זה", אמרה בין היתר מיכאלי, לפי כתבה שפורסמה בנושא ב"ישראל היום".

פרץ, שפרש מראשות המפלגה ומהפוליטיקה, שלח בתגובה לסרטון מכתב התראה למיכאלי, וטען כי מדובר בסדרה של דברי לשון הרע. לטענת פרץ, הפרסום של מיכאלי מהווה לשון הרע, בהתאם להגדרה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. עוד נטען, כי מדובר בהאשמות חמורות המהוות דברי הבל ורשע, ובדברים שאינם נחשבים לאמת. במכתב נטען כי למיכאלי לא יכולה לעמוד הגנת תום הלב, משום שמטרתם היא פגיעה בשמו הטוב של פרץ.

האם הפנייה למישור המשפטי מוצדקת?

כעורך דין המתמחה בלשון הרע, בסוגיות בתחום זה, ראוי לשאול אם הפעולה במישור המשפטי מוצדקת, ואם קיים סיכוי להצלחה בתביעה, אם תוגש. לכן, תמיד כדאי לבחון את הנושא מבעוד מועד, עוד טרם נקיטת צעדים כלשהם, יחד עם עורך דין בעל ניסיון בתחום.

במקרה המונח לפנינו, תביעת לשון הרע מסוג זה, אם תוגש, צפויה להידחות מכוח החסינות שיש לחברי כנסת מפני תביעות של נפגעים מפרסומיהם. על פי החוק בישראל, פרסום לשון הרע אסור ומאפשר לנפגע לנקוט הליכים משפטיים נגד מפרסם הדברים, אך בחוק ישנם פרסומים חריגים, שלא ניתן לנקוט בגינם הליכים משפטיים, גם אם אלו כוללים לשון הרע. לדוגמא: פרסומים של חברי הכנסת, הממשלה, מבקר המדינה ועוד.

על אף האמור, נדמה כי עצם הגשת תביעה וההתגוננות מנגד (במקרה דנן, שליחת מכתב התראה), משיג את המטרה ו'מטריח' את הצד השני, לפחות בחלקו, הגם שידוע שהסיכויים להצלחת התביעה קלושים.

באשר לסרטון שפרסמה חברת הכנסת מיכאלי, ייתכן כי במקרים מסוימים, לבית המשפט היה נכון לבחון אם קיימת טענת "אמת דיברתי", או שמא מדובר בדברי כזב העולים לכדי לשון הרע. אולם, כאמור, תביעת לשון הרע נגד חברי כנסת חוסה תחת חסינות, וגם אם נאמרו בסרטון דברים העולים לכדי לשון הרע, לא ניתן לנקוט הליכים משפטיים. זה המקום לציין כי בעבר כבר הוגשו תביעות לשון הרע נגד חברי כנסת, אך סיכוייהן, מבלי לקבוע אם התקיים לשון הרע, אינם גבוהים.

האם פרסום סרטון פוגע בפייסבוק מהווה לשון הרע?

נתנתק לרגע מהחסינות הקיימת לחברי כנסת בתביעות מסוג זה, ונשאל: האם המדיום שבו הועבר הסרטון (פייסבוק) נחשב ל'פרסום' של ממש? פרסומים בגין לשון הרע וחומרתם נקבעים לפי החשיפה שלהם. ככל שהחשיפה והפרסום גדולים יותר, כך גם גדלה שאלת הנזק שנגרם בפועל. פרסום בדף ציבורי בפייסבוק או ביוטיוב לדוגמא, שאליו נחשפים משתמשים רבים, יהיה משמעותי יותר מחשיפה מצומצמת, למשל בקבוצת וואטסאפ קטנה של בניין המונה כעשרים שכנים.

שאלה זו צפויה להמשיך ולהתתחדד ככל שהטכנולוגיה תתקדם: אם בעבר, המדיום כלל בעיקר עיתונות כתובה, שלטי חוצות, רדיו וטלוויזיה, כיום ישנן פלטפורמות רבות, דוגמת ערוצי יוטיוב, דפי פייסבוק, קבוצות פייסבוק גדולות, אתרי אינטרנט, מגזינים מקוונים ועוד.

נגישות

להרשמה לניוזלטר החודשי שלנו:​

Call Now Buttonחייגו | Call